הורים דו-לשוניים
באחד הבקרים בעבודה בגן התקשורת שבו עבדתי, ילנה אמא לדריה אז בת השבע ובן שהיה אז בן שנתיים שעבדה עימי, ביקשה להתייעץ בנוגע לבנה. היא שאלה אותי האם זה בסדר שהוא עדיין לא ממש מדבר והאם זה קשור לעובדה שהיא מדברת איתו גם רוסית וגם עברית. אז קודם כל ביררתי, מה כוונתה כשהיא אומרת שהוא לא מדבר? והיא סיפרה לי שהוא אומר רק צירופי מילים ומשפטים ברוסית ולא מדבר בכלל בעברית. היא הרגישה שהוא נמנע ולכן משיב לה ברוסית גם כשהיא מדברת איתו בעברית. היא חוששת מכיוון שבשנה הבאה הוא יעלה לגן עירייה.
אז ביררתי קצת יותר על השימוש בשפות בבית. אימה שדוברת רוסית בלבד, מטפלת בבנה חמישה ימים בשבוע. ביתר הזמן ההורים מדברים זה עם זה ועם בנם ברוסית ובעברית יחד. ההורים מרגישים נוח לערבב בין השפות, זה קורה באופן טבעי ולא מאולץ ולכן הם בחרו להמשיך כך. כלומר, אם לחשב חישוב גס, כ-60% מזמן הערות שלו הוא שומע רוסית בלבד ובשאר הזמן שילוב בין שתי השפות, אם כך הרי זה הגיוני שהחיבור הרגשי שלו לשפה הרוסית חזק יותר ושהרמה השפתית תהיה טובה יותר. הבהרתי לה גם שהעובדה שהוא מפיק צירופים ומשפטים ברוסית מעידה על יכולות תפיסה טובות של השפה, וזה תואם למצופה לגילו.
אם כך מה אפשר לעשות כדי שהוא בכל זאת יגיע עם יכולות שפתיות טובות יותר לגן עירייה? האם נדרש טיפול של קלינאית תקשורת?
ובכן, כל מקרה לגופו. במצב כמו זה של בן, נשמע שמדובר בעיכוב ברכישת השפה בשל חשיפה מועטה. בשלב זה נראה על פניו שאין צורך בטיפול של קלינאית, ואפשר להסתפק בהדרכה של קלינאית וקביעת פגישת מעקב כמה שבועות או חודשים לאחר ההדרכה ועל-פי צורך.
אם קיים עיכוב בשתי השפות, ודאי שמומלץ להגיע לאבחון של קלינאית תקשורת באחת השפות או בשתיהן, ולקבל תמונה רחבה יותר של העיכוב או לקות השפה ולאחר האבחון ניתן יהיה לקבוע תור לטיפול חד או דו-שבועי.
אם אף על פי שההורים פעלו לפי הנחיות הקלינאית המדריכה, נמצא בפגישת המעקב כי לא היה שיפור כמצופה, כדאי לקבוע תור לאבחון של קלינאית תקשורת.
אז נכון, לתינוקות ולילדים צעירים יש יכולת מדהימה לרכישת מספר שפות במקביל. אבל איך נעשה את זה?
אספתי לכם טיפים פרקטיים לעשות את זה בצורה הנכונה:
שאלו את עצמכם – האם אתם שולטים בשפה ברמת שפת אם? אם זו לא שפה שבה אתם שולטים או שפה שהתחלתם להשתמש בה מגיל צעיר ולמעשה רכשתם את השפה בגיל מאוחר יותר - לרוב לא מומלץ לדבר עם הילד בשפה זו. שליטה טובה בשפה היא לא מספקת ועשויה להשפיע על ילדיכם במגוון היבטים (תוכלו לקרוא על דוגמה כזו בפוסט על רילוקיישן).
דברו עם ילדיכם בטבעיות גם אם זה אומר שתשלבו בין שתי השפות – תיאוריית "הורה אחד – שפה אחת" כבר לא רלוונטית. כל הורה צריך להשתמש בשפה באופן טבעי שאינו מרגיש לו מאולץ.
השתדלו לא לערבב את שתי השפות במשפט אחד – נרצה שהילדים ישמעו משפטים שלמים תקינים בשפה שבה מדברים וכאשר מערבבים בין השפות במשפט אחד, הדקדוק עשוי להיפגע בלי שנרגיש.
הקדישו זמן "למידה" לשפה שאליה ילדכם פחות חשוף (כמו במקרה של ילנה ובן):
-הקדישו לכך כחצי שעה בכל יום
-הזמינו בייביסיטר דובר/ת שפת המטרה לשחק ולשוחח עם ילדכם
-ארחו משפחה שדוברת רק את שפת המטרה לאחר הצהריים משותף
-בגילאי הגן הלמידה המיטבית לשפה היא ע"י אינטראקציה משותפת ומהנה - הקריאו סיפור או שחקו במשחק משותף בשפה אליה אתם רוצים לחשוף
אפשרו צפייה בתוכנית טלוויזיה המוכרת לילדכם בשפת המטרה
כדאי להעשיר את השפה של ילדיכם בשתי השפות על-ידי הקראת ספרים. אם עיקר הספרים שבביתכם הוא בשפה מסוימת בגלל המדינה בה אתם חיים – אתם יכולים לעצור מדי פעם במהלך הקראת הסיפור (קישור) וללמד את ילדיכם איך אומרים את המילים בשפה השנייה. תוכלו אפילו לנסות לתרגם איתם עמודים שלמים בהתאם לגיל וליכולות שלהם.
אם לילדכם יש קשיים שפתיים או תקשורתיים ייתכן שקלינאי/ת התקשורת תמליץ לכם לבחור ולהשתמש רק בשפה אחת או אפשרות אחרת, אך לעתים אפשר ורצוי להמשיך ולהשתמש בשתי השפות, כלומר אין המלצה גורפת במצבים אלו.
אז התקשרתי לילנה לא מזמן, כדי לבקש את אישורה לשתף אתכם וכדי שאוכל להתעדכן בנוגע לבן, שהיום כבר בכיתה א'. היא סיפרה שכחצי שנה מרגע כניסתו לגן העירייה הוא דיבר כמו שאר הילדים. היום הוא כתב כותב וקורא בהתאם למצופה. מאז שיחתנו היא שמה לב שעליה להקדיש זמן נפרד לשפה המעוכבת, ולהרגשתה זה עזר לו להסתגל טוב יותר לגן ולהנות מהתכנים השונים שנחשף אליהם לראשונה.
איזה יופי לשמוע!
הורים, אם אתם מרגישים שאתם עושים בשפות שימוש שלא נכון לכם או לילדיכם, אני ממליצה להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
אני מזמינה אתכם לכתוב על ההתנהלות הרב-לשונית בביתכם ולהתייעץ בתגובות כאן למטה
חן
