רילוקיישן
לפני עשור, זוג חברים שיקרים לליבי החליטו לסיים הכול ולנסות את מזלם בארצות הברית. הם היו רווקים, חיו בחברת ישראלים אחרים ועבדו במקומות עבודה שבהם דיברו בעברית ברוב שעות היום.
הם חזרו לארץ כדי להתחתן ושבו לביתם במעבר לים. לפני שמונה שנים נולדה ביתם הבכורה ליאם. שלוש שנים לאחר מכן נולד אחיה דילן. הם העלו תמונות לפייסבוק, לאינסטגרם והכל נראה ורוד ומרגש כמו שרק הרשתות החברתיות יודעות להראות.
בביקורם האחרון בארץ קבענו ונפגשנו, הם עם ילדיהם ואנחנו עם ילדינו. הילדים בגילאים דומים וידענו שנהנה מכל רגע. אז נפגשנו לפיקניק בפארק ואז שמעתי את האבא אומר במבטא ישראלי חזק: "Dylan come meet our friends". חשבתי שאולי הם מערבבים קצת עברית ואנגלית כדי להשוויץ, אולי כדי לגרום לילדים להרגיש קצת יותר בנוח שהרי הם זכו והם תלת-לשוניים – עם האמא הם בוודאי מדברים רוסית, עם האבא בעברית ועם הסביבה והמסגרת ככל הנראה – אנגלית, אלא שאז שמתי לב שההורים מדברים איתם רק באנגלית וזו לא שפת האם שלהם! ואז ניסיתי לפנות אל ביתו הגדולה בעברית אבל היא נרתעה והיה ברור שהיא לא מבינה את מה שאני אומרת לה, הם דיברו רק באנגלית. אז שאלתי ואז הם סיפרו לי שהם פשוט לא ידעו.
הם לא ידעו שילדיהם ילמדו אנגלית משהותם עם המטפלת ובגן הילדים, גם אם אמא תדבר ברוסית ואבא ידבר באנגלית.
הם לא ידעו שאם ידברו איתם בשפה "המארחת" שלהם, הילדים לא יוכלו לתקשר עם סבא וסבתא בביקורים בישראל וגם לא בשיחות וידאו.
הם לא ידעו שאילו היו מדברים איתם ביותר משפה אחת, ילדיהם היו זוכים ליתרון ביכולות הלמידה, הגמישות המחשבתית ופתרון הבעיות.
הם לא ידעו שכשילדים שומעים את הוריהם מדברים איתם בשפה שהיא לא שפת האם שלהם, זה מותיר אותם עם התחושה שההורים שלהם מתביישים בתרבות שלהם, מה שגורם לילדים לפתח התנגדות גם הם לתרבות של הוריהם.
הם לא ידעו שהורה שמדבר עם ילדיו על תחושות ורגשות שלא בשפת האם שלו, עשוי להעביר את המסר שלא במכוון בצורה קרה יותר ושאינה טבעית לו ושקשיים עלולים להיווצר גם בתחום הרגשי.
הם לא ידעו שיש להם שגיאות תחביריות ושהם לא הדוגמה הכי נכונה לילדיהם לרכישת שפה ראשונה וגם לא שדיבור עם הילד בשפה שאינה שפת האם של ההורה עשויה להביא לקשיים שפתיים בשתי השפות הנלמדות.
הם לא ידעו על כל היתרונות ברב או דו-לשוניות והם גם לא ידעו שבמידת מה, זה הפיך. בהדרגה, אפשר להחזיר את שפת האם שלנו לילדינו. אפשר להתחיל בדברים קצרים ומובנים – להקריא סיפור בשפת האם שלנו, לצפות יחד בתוכנית טלוויזיה ואפשר גם ממש ללמד. לאט לאט נוכל להתחיל ולדבר עם ילדינו בשפת האם שלנו ברוב שעות היום והם יוכלו לדבר בשפה הזו ברמה טובה מאוד, בדומה לאופן שבו עולים חדשים רוכשים את השפה ובכלל בנם הצעיר יוכל לרכוש את השפה גם ברמת שפת אם וגם ביתם הבכורה אם היא רק תרצה (יכולת המוח לקליטת שתי שפות היא הטובה ביותר לפני גיל 7 שנים אך אפשרית גם לאחר מכן).
דברו עם ילדיכם בשפת האם שלכם, בשפה שאינה מאולצת עבורכם.
הכי טבעי לכם בעברית? המשיכו כך! השפה האוטומטית, השפה שבה אתם חושבים וחולמים, זו שבה אתם שולטים בצורה הטובה ביותר- היא השפה שכדאי לילדיכם לשמוע גם כשאתם במדינה זרה, ואפילו בעיקר כשאתם במדינה זרה!
מתלבטים איך לעשות את זה? מתקשים? רוצים לשתף בכמה שפות הילדים שלכם מדברים ואיך הצלחתם?
עשו זאת בתגובות ושלחו את הפוסט למשפחות ברילוקיישן
גוד לאק 😉
חן
