היה לי חשוב להכניס לאתר שלי חלק של אבחון מכיוון שהורים לעתים לא יודעים מתי ואיך להתחיל ועל זה אני רוצה לשים דגש כאן. הרצון הזה בער בי מאז אותו היום כשהייתי עם הקטנים בגינה, הבטתי בהם ולא יכולתי שלא לשמוע שיחה של שני אנשים שישבו בספסל שלידי: "כל אחד והקצב שלו" היא אמרה לו, אבל הוא אמר לה "כן, את יודעת, אבל הוא לא מדבר כמו שהוא אמור", והיא השיבה לו: "תדע לך שאחי לא דיבר עד גיל 3, והיום הוא עורך דין", אז הוא השיב לה: "בסדר, בכל מקרה קבענו כבר אבחון".

מה אתם חושבים על זה, מי צודק?

 

אני שומעת הרבה מאוד אנשים אומרים את המשפט "כל אחד והקצב שלו" והאמת, שגם אני משתמשת בו. כי אכן טווח הנורמה הוא רחב מאוד ויש ילדים שיתקדמו לאט יותר מחבריהם אך הם עדיין לא צריכים טיפול מכיוון הם בטווח הנורמה, הנמוך כנראה, אבל נורמה. עם זאת, לא מומלץ להשאיר את הילד זמן רב במצב של עיכוב בשפה.

אני רוצה להסביר כמה דברים מהניסיון שלי כקלינאית תקשורת וכאמא וגם מספר נקודות ממחקרים שקראתי לאחרונה.

 

ילד עם איחור בשפה אכן יכול לצמצם את הפערים, וככל שהוא יעשה זאת מהר יותר, כך הוא יוכל להתקדם בבית הספר בהתאם למצופה מגילו, לקרוא ולכתוב בזמן, לקרוא קריאה שוטפת ולהבין את הנקרא בקלות עם הזמן.

למידת הקריאה והכתיבה קשורה גם ביכולת המודעות הפונולוגית (המודעות לצלילים הקיימים בשפה, היכולת לזהות צליל פותח וצליל סוגר במילה למשל) וביכולות שיום ושליפת מילים- אלו הם חלק מהתחומים בהן מטפל קלינאי התקשורת בטיפול השפה, הוא מלמד אסטרטגיות שפתיות שיסייעו לקידום תחומים אלו ובכך להפוך את רכישת הקריאה והכתיבה קישור להכנה לכיתה א' בהמשך לפשוטה יותר.

מחקרים הוכיחו שטיפול מאוחר בלקויות שפה מביא לקשיים רבים בתפקודי קריאה וכתיבה ובהבנת הנקרא ובעצם ללקויות למידה. ההסבר הפשוט לכך הוא שכאשר הילד שאיחר בשפה לומד לקרוא ולכתוב, הוא עסוק כל כך בקריאה עצמה, עד שהוא מתקשה גם להצליח להבין את מה שקרא, דבר שהולך ומחמיר עם הגיל בשל דרישות הולכות וגדלות עם המעבר לכיתה הבאה (אגב, ראיתם לאחרונה טקסט הבנת הנקרא המיועד לילדים בכיתה ג׳ למשל?).

 

בנוסף לכך, ממחקרים עולה כי הפרעת קשב וריכוז מושפעת מלקות שפתית שאינה מטופלת בזמן, ובאופן עקיף. כלומר, נמצא כי ילדים עם קשיים שפתיים מתקשים בביצוע מטלות הדורשות קשב לאורך זמן וריכוז במשימה. הם מוסחים יותר בגלל המאמץ להבין את הנקרא או הנשמע, ולכן הם פחות פנויים להתמקד בעיקר וכך הם ״הולכים לאיבוד״ ויכולים לקרוא שוב ושוב את אותו המשפט.

 

נקודה אחרונה שחשובה בעיניי לציין היא הקשיים הרגשיים-חברתיים הנילווים ללקות השפה. ילד שנמצא מאחור סובל לעתים קרובות מדימוי עצמי נמוך, הביטחון העצמי הולך ויורד עם העלייה בגיל ובדרישות הסביבתיות ועם העלייה במודעות הילד לקשייו.

טיפול לא לפני גיל 3 הוא מיתוס ישן נושן.

אבחון וטיפול מוקדמים בשפה או בתקשורת הרבה לפני גיל 3, הם אפקטיביים, מסייעים במניעת לקויות למידה עתידיות ומסייעים במניעה של קשיים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים הנלווים לקושי השפתי.

אפילו מערכת הבריאות מעודדת טיפול מוקדם, והקופות מזמנות לתורי אבחון מהר יותר תינוקות ופעוטות מתחת לגיל 3 שנים.