למה לגשת לאבחון וטיפול?
היה לי חשוב להכניס לאתר שלי חלק של אבחון מכיוון שהורים לעתים לא יודעים מתי ואיך להתחיל ועל זה אני רוצה לשים דגש כאן. הרצון הזה בער בי מאז אותו היום כשהייתי עם הקטנים בגינה, הבטתי בהם ולא יכולתי שלא לשמוע שיחה של שני אנשים שישבו בספסל שלידי: "כל אחד והקצב שלו" היא אמרה לו, אבל הוא אמר לה "כן, את יודעת, אבל הוא לא מדבר כמו שהוא אמור", והיא השיבה לו: "תדע לך שאחי לא דיבר עד גיל 3, והיום הוא עורך דין", אז הוא השיב לה: "בסדר, בכל מקרה קבענו כבר אבחון".
מה אתם חושבים על זה, מי צודק?
אני שומעת הרבה מאוד אנשים אומרים את המשפט "כל אחד והקצב שלו" והאמת, שגם אני משתמשת בו. כי אכן טווח הנורמה הוא רחב מאוד ויש ילדים שיתקדמו לאט יותר מחבריהם אך הם עדיין לא צריכים טיפול מכיוון הם בטווח הנורמה, הנמוך כנראה, אבל נורמה. עם זאת, לא מומלץ להשאיר את הילד זמן רב במצב של עיכוב בשפה.
אני רוצה להסביר כמה דברים מהניסיון שלי כקלינאית תקשורת וכאמא וגם מספר נקודות ממחקרים שקראתי לאחרונה.
ילד עם איחור בשפה אכן יכול לצמצם את הפערים, וככל שהוא יעשה זאת מהר יותר, כך הוא יוכל להתקדם בבית הספר בהתאם למצופה מגילו, לקרוא ולכתוב בזמן, לקרוא קריאה שוטפת ולהבין את הנקרא בקלות עם הזמן.
למידת הקריאה והכתיבה קשורה גם ביכולת המודעות הפונולוגית (המודעות לצלילים הקיימים בשפה, היכולת לזהות צליל פותח וצליל סוגר במילה למשל) וביכולות שיום ושליפת מילים- אלו הם חלק מהתחומים בהן מטפל קלינאי התקשורת בטיפול השפה, הוא מלמד אסטרטגיות שפתיות שיסייעו לקידום תחומים אלו ובכך להפוך את רכישת הקריאה והכתיבה קישור להכנה לכיתה א' בהמשך לפשוטה יותר.
מחקרים הוכיחו שטיפול מאוחר בלקויות שפה מביא לקשיים רבים בתפקודי קריאה וכתיבה ובהבנת הנקרא ובעצם ללקויות למידה. ההסבר הפשוט לכך הוא שכאשר הילד שאיחר בשפה לומד לקרוא ולכתוב, הוא עסוק כל כך בקריאה עצמה, עד שהוא מתקשה גם להצליח להבין את מה שקרא, דבר שהולך ומחמיר עם הגיל בשל דרישות הולכות וגדלות עם המעבר לכיתה הבאה (אגב, ראיתם לאחרונה טקסט הבנת הנקרא המיועד לילדים בכיתה ג׳ למשל?).
בנוסף לכך, ממחקרים עולה כי הפרעת קשב וריכוז מושפעת מלקות שפתית שאינה מטופלת בזמן, ובאופן עקיף. כלומר, נמצא כי ילדים עם קשיים שפתיים מתקשים בביצוע מטלות הדורשות קשב לאורך זמן וריכוז במשימה. הם מוסחים יותר בגלל המאמץ להבין את הנקרא או הנשמע, ולכן הם פחות פנויים להתמקד בעיקר וכך הם ״הולכים לאיבוד״ ויכולים לקרוא שוב ושוב את אותו המשפט.
נקודה אחרונה שחשובה בעיניי לציין היא הקשיים הרגשיים-חברתיים הנילווים ללקות השפה. ילד שנמצא מאחור סובל לעתים קרובות מדימוי עצמי נמוך, הביטחון העצמי הולך ויורד עם העלייה בגיל ובדרישות הסביבתיות ועם העלייה במודעות הילד לקשייו.
טיפול לא לפני גיל 3 הוא מיתוס ישן נושן.
אבחון וטיפול מוקדמים בשפה או בתקשורת הרבה לפני גיל 3, הם אפקטיביים, מסייעים במניעת לקויות למידה עתידיות ומסייעים במניעה של קשיים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים הנלווים לקושי השפתי.
אפילו מערכת הבריאות מעודדת טיפול מוקדם, והקופות מזמנות לתורי אבחון מהר יותר תינוקות ופעוטות מתחת לגיל 3 שנים.
מתי ואיך ניגשים לאבחון?
כלל מספר 1
כשילדכם לא מתפתח בהתאם למצופה לגילו. קראו את הפוסט שלי על התפתחות שפה לפי גיל והחליטו האם אתם עדיין מתלבטים, או שאתם בטוחים שילדכם צריך או לא צריך אבחון ולאחר מכן ואם יש צורך, חיזרו לכאן וקראו על איך מתחילים בתהליך האבחון.
כלל מספר 2
כשיש ספק. אם יש ספק, אין ספק. אם אתם מתלבטים אז כדאי לבדוק. רוב ההורים שפונים אליי לא טועים, מעטים ההורים שמגיעים לאבחון כשההתפתחות של ילדם מתגלה כתקינה.
כלל מספר 3
כשגורם מקצועי – רפואי או חינוכי – מפנה אתכם
ישנן 3 דרכים מרכזיות לקביעת תור לאבחון וטיפול
דרך הקופה – מבקשים מרופא הילדים הפניה לקלינאית תקשורת והפניה לבדיקת שמיעה (חובה בכל אחת מהדרכים שתבחרו), ממלאים שאלון הורים ושאלון חינוכי (שאלון שאותו ממלאה הגננת/מחנכת), מגישים את כל הטפסים שאספתם למשרד המרפאה ומשם הם מפקססים להתפתחות הילד או למכוני הסדר של הקופה.
ממתינים שיחזרו אליכם עם תור לאבחון.
היתרון – עלות זולה, החיסרון – המתנה ארוכה לאבחון ולאחר מכן שוב המתנה ארוכה לטיפול ללא מפגש הדרכה להורים בתקופת ההמתנה.
דרך ביטוח הבריאות הפרטי – בתנאי שאתם מבוטחים גם בסעיף של טיפולים פרא-רפואיים, מומלץ לבדוק זכאות טרם האבחון מול סוכן הביטוח. לרוב גם שם נדרשים לבדיקת שמיעה, שאלונים והפניה מרופא הילדים ומקבלים מהביטוח החזר של כ-50% מעלות האבחון. לאחר שליחת דו"ח האבחון לחברת הביטוח, תמתינו לאישור ולאחר מכן תוכלו גם לקבל החזרים עבור הטיפול אם קלינאית התקשורת כתבה שאכן מומלץ להתחיל בסדרת טיפולים.
היתרון – עלות מסובסדת, אפשרות להגיע גם לאבחון פרטי ולקבל עבורו החזר חלקי, החיסרון – מעט בירוקרטיה על מנת לקבל את ההחזר, אך זה לא חיסרון משמעותי.
אבחון וטיפול פרטי – גם באבחון פרטי תדרשו לבצע בדיקת שמיעה, לעתים הקלינאית תבקש למלא שאלון טרם ההגעה.
היתרון – הליך פשוט, תור מהיר לאבחון תוך שבוע-שבועיים וקבלת שעת הדרכה מהקלינאית לקידום הילד עד אשר יגיע התור לטיפול, התור לטיפול ארוך אך קצר לרוב מזה של הקופות. החיסרון – לא מסובסד אלא אם אתם מבוטחים באופן פרטי.
לאבחן ולטפל זו לא בושה, זו הורות.
1
2
3
לתיאום אבחון מהיר לגילאי שנה וחצי עד 11 (כיתה ה')
השאירו פרטיכם כאן למטה או צרו קשר לתיאום במייל: hen.clinician@gmail.com
מה עושים באבחון?
תלוי בגיל הילד, אך בגדול, נעזרים בהורים, שואלים שאלות ובנוסף:
עם תינוקות ועם פעוטות בודקים יכולות שפה, תקשורת ומשחק תוך כדי משחק ואינטראקציה כשבמקביל מציגים להם חפצים ותמונות ושואלים מה זה? או איפה x? למשל.
עם ילדים יושבים ליד שולחן לרוב ומעבירים אבחון קצת "משעמם" יותר, מראים תמונות ושואלים שאלות, מבקשים לספר סיפור לפי תמונות וכדומה.
ילדים צעירים יותר או עם קשיים נוספים לשפה אשר מתקשים לשתף פעולה בזמן האבחון עשויים להתבקש להגיע פעם נוספת והאבחון במקרים אלו לרוב לא יהיה כולו ליד השולחן ובזמן המשחק על השטיח, בדומה לאבחון פעוטות, הקלינאית המאבחנת תאתר את הקשיים ותקבע לפיהם מטרות טיפוליות או שתחליט שכדאי להתחיל בטיפול אבחוני, שזהו טיפול שבמהלכו הקלינאית המטפלת ממשיכה בקביעת ודיוק המטרות. יכול להיות שהקלינאית תבקש מההורים לשחק עם ילדם במקרים של שיתוף פעולה נמוך.
כשבוע עד חודש לאחר המפגש (תלוי היכן ביצעתם את האבחון), הקלינאית תשלח אליכם את סיכום האבחון עם ההמלצות והמטרות.