מה זה אוטיזם?
ב-10 השנים שבהם אני עובדת עם פעוטות וילדים על הרצף, למדתי שאין ילד אחד על הרצף שזהה לילד אחר על הרצף בתחומי הקושי ובתחומי הכוח שלו. אולי בגלל זה אנשים שלא מהתחום לא ממש יודעים מה זה "על הרצף", ומתבלבלים בין מוגבלות שכלית, לתסמונת דאון לאוטיזם ואולי עוד מילים מבלבלות אחרות. אז באתי לעשות קצת סדר בבלאגן כדי להגביר את המודעות ולהבין את הלקות.
נתחיל בכך שאילו הייתי מספרת להורים שלילדם יש קושי בתקשורת, ככל הנראה שהם היו מקבלים את זה הרבה יותר קל מאשר כשאני אומרת שמדובר ככל הנראה ב"אוטיזם", והרי אוטיזם זה קושי בתקשורת, אז שווה לדעת שילד עם אוטיזם לא חייב להיות ילד שצועק, משתולל או ילד שלא ישתלב בחברה.
מדובר ב-רצף. רצף של תפקודים, מילדים שלא מדברים למשל, ועד לילדים שלא הייתם יודעים לעולם שהם מאובחנים עם אוטיזם, כי הם בדיוק כמו כולם, אלא עם קשיים קלים בכמה תחומים והרי לכל ילד יש קשיים בתחומים מסויימים, ולכן ניתן לעבוד על הקשיים ולחזק את החוזקות ובכך לסייע לילד להשתלב ולהנות מחברתם של אחרים, לתקשר, לדבר ולשחק עימם, וכאן אני נכנסת לתמונה. בתכנית לקידום ילדים על הרצף, אני נפגשת עם הורים וילדים ומסייעת בחיזוק השפה, התקשורת והמשחק כך שהם יוכלו להשתלב בצורה המיטבית.
אבל קודם בואו נעשה סדר ונבין מה זה בכלל.
אוטיזם זו הפרעה נוירו-התפתחותית המופיעה ב-1 מכל 100 ילדים ומתבטאת בקשיים התפתחותיים ביצירת קשרים חברתיים, יחד עם נטייה להתנהגות חזרתית ונוקשה ורגישות תחושתית.
יש ילדים שמאובחנים בגיל הגן ויש שכבר בינקות, אבל יש גם בוגרים שמעולם לא אובחנו על הרצף והם מבינים את זה בעצמם אחרי שהם מנתחים את הקשיים שלהם.
הסיבה היא שהספקטרום, הרצף הוא רחב. לכולם יהיו קשיים בתחום החברתי-תקשורתי במידה כזו או אחרת.
רבים מהמאובחנים, מגיעים תחילה אל קלינאית התקשורת לצורך טיפול בעיכוב השפתי שמופיע באחוז גבוה מהמקרים, הרי שאם יש קושי בתקשורת, לרוב גם השפה תאחר או תתפתח שלא לפי אבני הדרך הצפויות התפתחות הטיפוסית.
ילדים על הרצף יכולים להיות בעלי יכולות קוגניטיביות ושפתיות תקינות ותואמות גיל והתפקוד שלהם יהיה גבוה יותר והם יוכלו להשתלב בחברה יותר בקלות ואף להשתלב במסגרות חינוך רגילות והסביבה לעתים בכלל לא תבחין בהתנהגות יוצאת דופן.
יש ילדים בתפקוד בינוני מבחינת התקשורת, והם פעמים רבות יתבודדו, יתקשו לשחק עם אחרים, אך כאשר משחקים בדרכם או כשמשחקים עימם במשחקים ראשוניים כמו דגדוגים או תופסת, הם יהנו מאוד מהאינטראקציה וגם ידברו ויבקשו עוד, הם עשויים לשתף באירועים שהם רואים או שקרו להם קודם אך פעמים רבות הם לא יעשו זאת ולעתים גם לא יגיבו לקריאה בשמם ויתקשו ביצירת קשר עין.
יש ילדים על הרצף להם קשיים משמעותיים יותר, ולא רק בתחומי התקשורת, השפה והמשחק, אלא גם קשיים קוגניטיביים ותחושתיים, למשל צורך בגרייה מכל סוג, צורך במגע או הרתעות ממנו, הצורך לסובב חפצים או לנופף בידיים כדי להפגין התרגשות, צורך להתעטף, לסדר פריטים בשורה, להתרחק מרעשים, בררנות באכילה, לקפוץ וייתכן גם כי יפעלו על-פי טקסים חזרתיים - כמו ללכת לגן תמיד מאותו הרחוב ולגעת בדיוק באותו העץ ועוד. כל אלו עלולים לגרום לריחוק חברתי ולקשיים בתפקוד בחיי היום-יום. בילדים אלו הסימנים עשויים לבלוט יותר והם לרוב יאובחנו בגיל צעיר יותר.
לאחרונה המודעות לאוטיזם והידע עליו גבוהים יותר ולכן ישנה עלייה בשכיחות הפעוטות והילדים המאובחנים.
אז אני מקווה שעשיתי קצת סדר.
אם אתם הורים לילד על הרצף ואתם מנסים ורוצים לעזור לילדכם, אבל לא ממש יודעים איך לעשות את זה ומרגישים קצת תקועים, אתם מוזמנים לתוכנית הליווי שלי לקידום ילדים על הרצף בלחיצה כאן.
