גמילה מחיתולים

כולם מכירים אותי כ"ממהרת לגמול". כולם מתערבים ושואלים "למה עכשיו?", "הוא קטן!", "למה לא לחכות לגיל שנתיים?" זה לא ממש מדויק כי אני לא ממהרת, אני פשוט חושבת שכשאנחנו מתחילים תהליך של פרידה מחיתולים בגיל שנה וחצי, זה הרבה יותר קל. אמנם לפעמים לוקח זמן עד שהילד משיג שליטה על הצרכים ומשחרר באופן רצוני, אבל להפסיק לחתל ולנגב קקי מרוח (סליחה על התיאור הלא מגרה) שווה את התהליך המעט ארוך.

כשהתחלתי בתהליכי הגמילה עם שלושת בניי, עשיתי זאת בליוויה של קרין ריס, גננת בגן תקשורת, מנחת הורים ויועצת גמילה. אהבתי מאוד את הגישה שלה לילדים בכלל ובתהליכי גמילה בפרט. בתקופת הפרידה מהחיתול של אפק בני השלישי שקרתה במקביל לתחילתה של תוכנית הליווי שלי להורים לילדים על הרצף, החלטתי לעזור גם להורים שבתוכנית בתהליך.

בילדים על הרצף התהליך לא שונה במיוחד מגמילה אצל ילדים בהתפתחות טיפיקלית (טיפוסית, כלומר ללא אוטיזם). ובלייב שקיימנו אני וקרין בקבוצת הפייסבוק "הורים מדברים על הרצף", היא הסבירה את התהליך בצורה מנומקת ומרתקת.

מתי לגמול?

בעיניי הקריטריון החשוב ביותר להתחלת גמילה הוא כמה ההורה מוכן לתהליך. ההורה צריך לדעת שהוא הולך לנקות פיפי מהרצפה ולכבס בגדים במשך תקופה של מעל שבוע ולפעמים גם הרבה יותר וגם לעשות את כל אלו מבלי לכעוס, אלא בנחת ובהבנה שכל פספוס הוא הזדמנות ללמידה. כאשר ההורה מגיב בכעס או בגועל זה עלול לגרום לילד להתנגדות ולהימנע מלשחרר את הצרכים שלו בכלל ובשירותים בפרט.

סימנים מוקדמים?

תמיד שמעתי שצריכים לחכות לסימנים ובאמת אצל דניאל הבן הבכור שלי היו סימנים, הוא הלך לשירותים בגיל שנה וחצי וביקש להוריד את החיתול, לפעמים כשיצא לו פיפי באמבטיה הוא אמר "פיפי" וממש הבנתי שהגיע הזמן. בגיל הזה עם עדן ואפק לא היו שום סימנים וכששוחחתי עם קרין היא אכן ניפצה לי כמה מיתוסים שחיזקו את האינטואיציה שלי בניגוד לכל מה ששמעתי עד כה. למשל, קרין הציעה לא לחכות לסימנים מוקדמים, להוריד עוד לפני הסימנים, אך להוריד בהדרגה, מכמה דקות לכמה שעות בכל יום ולבסוף ליום שלם. המודעות תתפתח מתוך החשיפה שלנו ההורים, מתוך ההסברים שלנו ותחת מדיניות "דלת פתוחה" בשירותים.

אז איך מתחילים?

את תהליך הגמילה של אפק תיעדתי בעמוד האינסטגרם שלי ושמרתי תחת ההיילייט "גמילה מחיתולים", שם תוכלו לקרוא על כל העקרונות שלי לתהליך. למעבר לתיעוד לחצו כאן

בנוסף, במקום לכתוב לכם על התהליך פסקאות ארוכות, אני מצרפת לכם כאן את הקלטת הלייב שלי ושל קרין, צפייה מהנה!