השנה הראשונה (0-12 חודשים) – השלב הקדם מילי

0-6 שבועות

תינוקות בעודם ברחם, בערך מאמצע ההרייון, יכולים לשמוע. כשהם נולדים הם אפילו יכולים לזהות שיר או דקלום שחזרנו עליו פעמים רבות כשהם היו רק עוברים. יש להם העדפה הולכת וגוברת לקול אנושי בהשוואה לקולות סביבה אחרים והעדפה למראה אנושי וכך הם הופכים למכווננים ליצירת תקשורת וללמידת השפה.

בחודש וחצי הראשון לחייו של התינוק הוא יתקשר באמצעות בכי, למעשה הוא לא יודע שכך הוא מתקשר. בזכות התגובה של ההורה לבכי של התינוק, הוא יבין בהדרגה שהבכי שלו מביא לתגובה ולכן הוא יבין שכך ניתן לתקשר.

כבר בגיל זה אפשר יהיה להתחיל לפענח את קולותיו של התינוק ולזהות בכי של גזים, בכי של רעב, בכי של חיבוק ופינוק וכו'. אם נהיה קשובים ונזהה את סוגי הבכי ונטפל בתינוק לפי הבכי שהוא בכה, אנחנו נחזק אצל התינוק את היכולת לשמור על סוגים שונים של בכי ובכך לשפר את הקשר ואת יכולות התינוק להביע את עצמו כבר בגיל הזה.

אם נפספס את זיהוי סוגי הבכי, הבכי יהפוך להיות בכי "כללי", כלומר, התינוק יבכה באופן זהה להבעה של כל הצרכים השונים.

התינוק משמיע קולות גרוניים (גררר, קחחח) וקולות המיה וגרגורים ומשמיע קולות בזמן האכלה.

6-12 שבועות

עד גיל 3 חודשים התינוק ממשיך עם קולות הגרגור והמלמול. הוא יוצר קשר עין איכותי ומסוגל לעקוב אחר דמות עם עיניו לכל הכיוונים. התינוק ממשיך להשמיע בכי שונה למצבים שונים אך עלול להפחית את השימוש בסוגי בכי שונים אם המטפל יתקשה בזיהוי הצרכים של התינוק.

התינוק מחזיר קולות כשמופנים אליו קולות מוכרים והוא מחייך חיוך לא רפלקסיבי (חיוך חברתי) כבר מתחילת תקופה זו.

3-6 חודשים

התינוק מתחיל להפיק קולות מגוונים, משנה את גובה הקול ועוצמתו, הוא צוחק בקול, מפיק הברות חדשות וכבר לא רק גרוניות אלא גם דו-שפתיות כמו ma, ba, pa, ka. הוא מגיב באופן שונה לקולות זרים ולקולות מוכרים ומזהה את קולותיהם של המטפלים המרכזיים שלו (ההורים, סבתא, מטפל/ת).

6-9 חודשים

התינוק מתחיל לחקות הברות שאותן שומע, אם נגיד לו: "מה, מה, מה" הוא מסוגל להגיד לנו בחזרה "מה-מה". התינוק משמיע צלילים והברות מגוונים, בעוצמות קול ואינטונציות משתנות עם מקצבים משתנים, הוא ממלמל לעצמו ומתחיל גם להפיק את ההברות "בה, דה" בנוסף לאלה שרכש כבר קודם. המלמול הופך בהדרגה לחזרתי (מלמול קנוני) והוא מסוגל יהיה להפיק רצף ארוך של הברות למשל: "בה-דה-דה-דה-בה-בה".

הוא מתחיל להסתובב לקריאה בשמו, למחוא כפיים, להצביע למעלה כשנשאל "איפה אור?", הוא מגיב לשירי משחק כמו "עשר אצבעות לי יש", "איפה הידיים?" וכדומה.

9-12 חודשים

תקשורת והבנת שפה: התינוק מבין אותנו יותר; מחפש כששואלים "איפה?", נותן כשאומרים "תן לי", לוקח כשאומרים לו "קח", בוכה כשאומרים לו "אסור" או "לא", עושה שלום ו-"ביי-ביי" עם היד, מזהה ומחפש "אמא" ו-"אבא", מזהה שמות של חלקי גוף מרכזיים – ראש, ידיים, אף, מזהה חפצים שבשימוש מרכזי בבית – כדור, כפית, נותן נשיקה באוויר או עם הפה כשמתבקש.

עד גיל 12 ח' התינוקות שלנו יבינו מילים בטווחה שבין 10 ל-150 מילים (וממוצע של כ-30 מילים).

לחלק זה קראתי "תקשורת והבנת שפה" מכיוון שבגיל הזה כשתינוק לא עושה את המצופה ממנו, יש קושי לעתים לדעת האם יש עיכוב בהבנת השפה או אולי אפילו שמיעה לא תקינה (בשל נוזלים באוזניים למשל), או שמא מדובר בקושי תקשורתי כאשר התינוק לא מגיב וקשוב לקריאה בשמו, להוראות שלנו או לא יוצר קשר עין איכותי.

במצבים אלו כדאי לגשת לבדיקת שמיעה ולאבחון של קלינאית תקשורת.

הבעת שפה:

התינוק מחקה את קולותינו תוך שימוש במגוון הצלילים שכבר למד להפיק והמלמול מתארך. לעתים בשלב זה נשמעות כבר המילים הראשונות. לרוב המילים הראשונות הן צירוף קבוע של הברות (גם אם זה לא נשמע בדיוק כמו המילה, אך מופק כך באופן עקבי) למשל: ma-ma לאמא, am-am לאוכל ba לאבא, du לכדור וכדומה.

התינוק מסוגל גם לחקות קולות של חיות או להפיק את הקול כתשובה לשאלה "איפה החיה?" למשל אם נשאל איפה כלב, התינוק יחקה נביחה.

בשלב זה התינוק יכול גם לחקות תנועות של שירי משחק מוכרים, להרים ידיים, לשים ידיים על הראש, לטייל עם האצבע על כף היד ב"סבתא בישלה דייסה" ועוד.

טיפים לעידוד שפה ותקשורת בשנת החיים הראשונה

1) תארו לו מה אתם עושים כבר מהלידה – "אני הולך להביא לך מוצץ", "אמא הולכת לעבודה, אני אתן לך חיבוק ונשיקה", "עכשיו אנחנו מתלבשים והולכים לאוטו ואז נסע לסבתא".

2) התאימו את האינטונציה לתוכן – תינוקות אמנם מבינים מעט, אך הם מבינים טוב את האינטונציה ושפת הגוף שלנו. למשל: "אסור" היא מילה שהתינוק לא מבין אם היא תיאמר בצורה שקטה, אך הוא יבין את האינטונציה הנלווית למילה כבר בגיל 8 ח' ועשוי להיעלב, לבכות או להפסיק פעולה שעשו לאחר ששמע את המילה.

3) הקריאו לילדיכם ספרים כבר מהיותם תינוקות - הקראת ספרים מסייעת בהעשרת אוצר המילים וידע העולם, משפרת יכולות של חשיבה גבוהה – הבנת רצפים, ניבוי, הסקת מסקנות, מסייעת בהבנה של מצבים חברתיים, מזמנת שיח חברתי ורגשי, מפתחת דמיון ויצירתיות. לרשימת ספרים מומלצים לתינוק וטיפים להקראה לחצו כאן.

4) דברו עם הידיים - מחקרים נמצא ששימוש בג'סטות (תנועות ידיים) - מוסכמות או לא, מסייע לילדינו בהבנת השפה וככל שהבנת השפה מתפתחת מהר יותר, כך הבעת השפה תתקדם.

5) שחקו, שירו ודקלמו – בעיקר שירי ידיים כמו עשר אצבעות, סבתא בישלה דייסה, ידיים למעלה ועוד דקלומים רבים וחדשים שתוכלו למצוא ביוטיוב. ילדים נהנים מאותו דקלום שוב ושוב וכמעט אף פעם לא נמאס להם, לכן אל תחששו לחזור שוב ושוב על אותו הדבר. הצחיקו את תינוקכם במשחקי קוקו, דגדוגים ומשחק "תופסת".

6) חקו את הקולות והצלילים שמשמיע התינוק – כך תלמדו אותו תורות, תעוררו אצלו את הצורך בשיח ובאינטראקציה משותפת, המתינו להפקה קולית של ילדכם לפני שתעשו זאת פעם נוספת, כך שילדכם יבין שתקשורת מילולית היא מועילה ומהנה.

7) תנו פרשנות להפקותיו – אם ילדכם אמר בטעות "קה" אמרו לו "קה- אני אתן לך נשיקה", אם הוא מצביע למעלה - הרימו אותו אל המדף העליון "אתה רוצה בובה? בוא תבחר" תנו פרשנות תקשורתית להפקות שלא בהכרח מפורשות על מנת לעודד יותר ויותר הפקות.

8) דיבור מכוון לילד (CDS)- הכוונה כאן היא לדיבור ה"מעצבן" הזה של הורים - הדיבור הזה מצוין, גורם להפניית הקשב של תינוקכם אליכם ומעודד תקשורת הדדית ביניכם. דבר המעודד התפתחות מלמול ואיתה שפה ותקשורת.

ממחקרים עולה כי ככל שנדבר אל התינוק יותר, אך לא כמו אל מבוגרים אלא כמו שמדברים לתינוקות – משפטים קצרים, אינטונציה משתנה, הנגנה של הקול, עוצמות קול משתנות וכו', כך ההתפתחות השפתית שלו תהיה מהירה יותר ובכך אנו עשויים למנוע עיכוב שפתי.

דמיינו אתכם במקום תינוקכם. אם תגיעו לארץ זרה שבה אתם לא מבינים את השפה, ירימו אתכם ויכניסו אתכם למכונית ואין לכם מושג לאן נוסעים, איך תרגישו? לעומת זאת אם הנהג הזר ייגש אליכם, יחייך, יגיד לכם משהו בקול רגוע לפני הנסיעה ואז יוביל אתכם אל המכונית - אתם תרגישו אחרת לגמרי.